בבא מציעא 72

פרק 72

א <strong><big>הלכה:</big></strong> וְכֵן בֵּית הַבַּד כול׳ עַד הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַעֲשֶׂה בְדָלִית אַחַת שֶׁהָיְתֵה מוּדְלָה עַל פֶּרְסִיקוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְנִפְשַׁח הַפֶּרְסִק. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי חִיָיה הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ. צֵא וְהַעֲמֵד לוֹ פֶּרְסִק. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָנוּי בַּסֶּלַע וְגִינַּת אַחֵר עַל גַּבָּיו וְנִפְחַת. שָׁמַעְנוּ שֶׁאֵין כּוֹפִין. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. כּוֹפִין. נֵימַר. וְלֹא פְלִיגֵי. מָאן דָּמַר. כּוֹפִין. שֶׁהוּא שָׁם. וּמָאן דָּמַר. אֵין כּוֹפִין. בְּשֶׁאֵין עוֹמֵד שָׁם.
ב נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוּץ. כַּמָּה הוּא זְמַן. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. ל̇ יוֹם.
ג <strong><big>משנה:</big></strong> מִי שֶׁהָיָה כוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְגִינַּת חֲבֵירוֹ וְנָפַל וְאָמַר לוֹ פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ וְאָמַר לוֹ הִגִּיעוּךָ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶׁקִיבֵּל עָלָיו אָמַר לוֹ הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ וַאֲנִי נוֹטֵל אֶת שֶׁלִּי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת שְׂכָרִי אָמַר לוֹ טוֹל מַה שֶׁעָשִׂיתָה בִּשְׂכָרְךָ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶׁקִיבֵּל עָלָיו אָמַר לוֹ הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי נוֹטֵל אֶת שֶׁלִּי אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַמּוֹצִיא זִבְלוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים הַמּוֹצִיא מוֹצִיא וְהַמְזַבֵּל מְזַבֵּל. אֵין שׁוֹרִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵין לוֹבְנִין לְבֵינִים אֲבָל גּוֹבְלִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֲבָל לֹא לִלְבֵינִים. הַבּוֹנֶה בִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַמֵּבִיא אֲבָנִים הַמֵּבִיא מֵבִיא וְהַבּוֹנֶה בּוֹנֶה. וְאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק. רִבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף מְתַקֵּן הוּא אֶת מְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם.
ד <strong><big>הלכה:</big></strong> הַמּוֹצִיא זִבְלוֹ כול׳. תַּנֵּי. פּוֹרֵק אָדָם זִבְלוֹ בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְפַנּוֹתוֹ מִיַּד. אֲבַל לַשְׁהוֹתוֹ אָסוּר. בָּא אֶחָד וְהוּזָּק הֲרֵי זֶה חַיָיב. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בְּשָׁעַת הַזְּבָלִים פּוֹרֵק אָדָם זִבְלוֹ בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּתְפָּרֵךְ בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְהֵמָה ל̇ יוֹם. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. פּוֹרֵק אָדָם עַפְרוֹ בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לִשְׁרוֹתוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ עַל גַּבֵּי דִּימוֹס מִיַּד. לַשְׁהוֹתוֹ אָסוּר. בָּא אַחֵר וְהוּזָּק בּוֹ חַיָיב. לֹא יְהֵא גוֹבֵל בְּצַד זֶה [וּבוֹנֶה בְצַד זֶה] <i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="51"></i> אֶלָּא בְמָקוֹם שֶׁבּוֹנֵהוּ. פּוֹרֵק אָדָם אֲבָנָיו בְפֶתַח חֲצֵירוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְפַנּוֹתָן מִיַּד. לַשְׁהוֹתָן אָסוּר. בָּא אַחֵר וְהוּזָּק בָּהֶן חַיָיב. מָסָר הַחוֹצֵב לַגַּמָּל הַגַּמָּל חַיָיב. גַּמָּל לַסַּתָּת הַסַּתָּת חַיָיב. סַתָּת לַסַּבָּל הַסַּבָּל חַיָיב. הֶעֱלָה עַל גַּבֵּי בִימוֹס וְהָיָה מְפַקְפֵּק בָּהּ וְנָפְלָה הָאַרְדִּכַל חַיָיב. מְסָרָהּ (הַסַּתָּת לַסַּבָּל) <i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="52"></i> [הַחַצָּב לַסַּתָּת] <i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="53"></i> וְהוּזַּק בֵּין בְּסִיתּוּת בֵּין בָּאֶבֶן הַסַּתָּת חַיָיב. הַסַּתָּת לַסַּבָּל וְהוּזַּק בְּסִיתּוּת הַסַּתָּת חַיָיב. בָּאֶבֶן הַסַּבָּל חַיָיב. עָלְתָה וְיָשְׁבָה בְדִימוֹס וְנָפְלָה פָטוּר.